<h1>ארחות חיים הלכ' מילה סימן ו'</h1>
<h2>דף פו:</h2>
וכתב גאון ז"ל מי שיש לו שני תינוקות בניו או שאינן בניו למול יוצא בברכה אחת ודמנחי תרויהו קמיה בשעת הברכה ולא יפסיק בנתים בשיחה שאינה לצורך המילה. וראיה מהא דאמרי' שחט מאה חיות במקום אחד כסוי אחד לכולן וברכת היין וכורת הברית לא הוי הפסק דגדולה מזו אמרו. ומודה ר' יהודה דאינו מברך אלא ברכה אחת בין לכסוי בין לשחיטה ואע"ג שהכסוין הוו בין שחיטה לשחיטה. ואע"ג דמפסיק בשחיטות בין בהמה לבהמה [כיסוי לכסוי] אעפ"כ אינו מברך אלא ברכה אחת וכ"ש הא וכן נמי כתב הרשב"א ז"ל בתשובה וביאר עוד (דה"ה) אם האב מוהל מברך להכניסן קודם שימול אבל אם אחר מוהל אינו מברך אותה עד לאחר מילת שניהם. אבל אם בירך אותה קודם המילה או לאחר המילה [של הראשון] יצא. ע"כ. והבעל העיטור ז"ל הצריך ברכה לכל אחד ואחד משום דגופין מחולקין הן.
